במהלך 1956 החלו לזרום ידיעות ריכוז גדול של כוחות מצריים בחצי האי סיני ועל פעולות התחפרות לאורך הגבול סמוך לישראל. ישראל מצאה עצמה מול איום צבאי. לנוכח ההזדמנות שנוצרה החלו שיחות על שיתוף פעולה בין נציגי ישראל, בריטניה וצרפת . קטע מידע קצרצר על פרוץ מלחמת סיני
מלחמת סיני פרצה על רקע הסלמת מעשי האיבה המצריים נגד ישראל ושיגור חוליות פדאיון, חסימת מפרץ אילת לשיט ישראלי ועסקת נשק מצרית צ'כית, שאיימה להציף את צבא מצרים בכמויות אדירות של נשק רוסי.
היו שטענו כי "וועידת סאוור" לא הייתה אלא אגדה... באנגליה,למשל, אין בנמצא שום מסמך רשמי שיעיד, כי אכן- התרחשו הדברים במציאות... כתום "מלחמת ששת הימים" שוב שמעו את סיפור המעשה ב"סאוור". הפעם מפי אלה, שחוללוהו במציאות- כריסטיאן פינו, קולונל לואי מאנז'ן, גנרל מוריס שאל, אבל תומא ואישים אחרים, אשר נטלו חלק באותה דרמה היסטורית. דחף אחד הניע אותם, כולם- מלחמה בעריצות.
שבועיים לפני נסיגת "בנות-הברית" מאזור התעלה- בעוד כוחות צה"ל פרושים במדבר סיני- שיגר בן-גוריון את שמעון פרס לסיור באירופה המערבית, כדי לעמוד על הלך הרוחות- חודש לאחר "מבצע סואץ".במסעו זה הקיף שמעון פרס את צרפת, אנגליה, איטליה ובלגיה. הוא גילה לפניו אירופה מפוכחת יותר, שהתנערה בבת אחת
מאשליותיה האידיאולוגיות- כלפי ברית-המועצות וארצות-הברית, כאחת. הגישה לנאצר נעשתה פחות רומנטית ויותר ריאליסטית. אירופה שלאחר מלחמת סיני
כעבור 11 שנה ל"מבצע סואץ", ולאחר "מלחמת ששת הימים"- מה דעתם של בעלי התפקידים הראשיים בדרמה של 1956, על מה שאירע אז, מפרספקטיבה של מה שהתחולל זה עתה? שאלות אלו ואחרות הובאו לפני המדינאים וראשי הצבא, שעיצבו, בשעתם, אותם מאורעות היסטוריים.
ואת התשובות תוכלו למצוא במאמר זה.
