חג הסוכות היה כנראה החשוב שבחגים בימי בית-ראשון. דבר זה מסתבר משימוש הלשון חג ללא תוספת ביאור כשהכוונה לחג הסוכות, מריבוי הקרבנות בו (במ' כט), וממעשיהם של שלמה וירבעם .
חג הסוכות מציין את סיומו של מחזור חקלאי, וכאשר היבול עולה יפה – מתעוררת תחושה טבעית של שמחה (על השמחה בחג הסוכות אפשר לקרוא ב"נושאים קודמים" לחודש תשרי). אחרי האסיף מתחיל מחזור חדש של עבודת אדמה וזריעה, ולקראת העיבוד והזריעה המחודשים מתעוררת דאגתו של האיכר, שאינו יודע אם השנה החדשה תהיה שנה גשומה או חלילה שנה שחונה, שנת בצורת; אם יהיו הגשמים גשמי ברכה – או חלילה גשמי זעף הרסניים
